98 מוזיאון ארץ ישראל

סעודה אחרונה באפולוניה


ימיו האחרונים של המבצר הצלבני בהרצליה

 

ב-29 באפריל 1265, בתום 40 ימי מצור עקובים מדם, פרצו חילותיו של הסולטאן הממלוכי ביברס את חומות המבצר הצלבני ארסור, המוכר לנו יותר בשמו אפולוניה-ארשוף, שעל חוף ימה של הרצליה. הלוחמים ההוספיטלרים שהגנו על המבצר בחירוף נפש, נענו לקריאתו של הסולטאן שהבטיח להם לצאת לחופשי ונכנעו לפני צבאות המוסלמים. ואולם הסולטאן חזר בו מהבטחתו ולקחם בשבי. במשך ארבעים ימי הלחימה השתמשו הממלוכים במיטב שיטות המצור שהיו בשימוש באותה תקופה. ההוספיטלרים מצדם נעזרו במיטב האמצעים ההגנתיים שאותם הכירו, ובכמה מקרים עשו זאת בהצלחה לא מבוטלת.  2500 אבני בליסטראות, מאות רבות של חיצי ברזל ורימוני אש נורו בחילופי האש בין הצדדים. התוצאה היתה מערכה צבאית רבת-היבטים, מורכבת והרסנית מאין כמוה, שגרמה לבסוף לחורבן גמור של המבצר כולו. ההרס המכוון של המבצר הצלבני היה כה שיטתי, ובהיקף כה גדול, שלא היתה לו תקומה. סימנים של ההרס הזה נתגלו בכל מקום במבצר ובעיר, ובהיקפים גדולים בהרבה מהמקובל באתר שעבר תהליך דומה. 

 

לקראת המצור הממשמש ובא פונו בתי העיר הסמוכים אל חומת העיר מדייריהם ומולאו בעפר ובאבנים לעיבוי החומה ולחיזוקה. תושבים אלה מצאו מקלט במבצר, כמו גם תושבים נוספים שנסו על נפשם לאחר שנפרצו חומות העיר בראשית המצור. פיצוץ אוכלוסין זה בין כותלי המבצר הצריך התארגנות מחודשת באחסנת מזון ובהכנתו. לשם כך הוסבו חללים קיימים במבצר לטובת מתקני טחינה, בישול, אפייה והדחת כלים. במטבח המבצר התגלו חמישה תנורי בישול ואפייה, כיורים לשטיפת הכלים, בריכות מים לשתייה ומתקנים לטחינת הדגן בממדים תעשייתיים ממש. חדר הנוחיות להיגיינה אישית הוסב בחלקו לחדר אשפה, שבו התגלו כמה מאות כלי שולחן, כלי בישול, כלי אחסנה ומאור של האבירים והלוחמים, כלי שולחן נאים מעוטרים ומזוגגים מתוצרת אנטיוכיה, כלים מיובאים מאיטליה ומאסיה הקטנה, וכלים מקומיים, ולצדם כלי זכוכית משובחים ובהם זכוכית זהב. עם כלי המטבח נמנים סירי בישול ומחבתות בגדלים שונים מזוגגים כולם לבישול, אפייה וטיגון של מאכלים שונים. הכלים שהתגלו בבור שימשו את האבירים והלוחמים בסעודותיהם ולהתקנתן. מכיוון שחדר הנוחיות הוסב בחלקו לבור אשפה, סביר להניח, שהכלים הושלכו אל הבור בידי הצלבנים ולא בידי צריהם הממלוכים. אפשר רק לשער מדוע השליכו מאות כלים שחלקם תמימים אל הבור. האם היה כאן אקט דתי? או אולי היה לדבר טעם היגייני ורצו לחסוך במי השתייה, ששימשו גם להדחת הכלים? במצודה עצמה לא התגלו שיירי מזון. אבל כלי השולחן והמטבח, התנורים והמתקנים להכנת המזון מספקים עדות מוחשית למנהגי האכילה של אבירי ארסור.

 

מבחר הכלים שהתגלו בבור נמנה עם היפים ביותר שהתגלו באזורנו, ועוד כמכלול שאפשר לתארכו לפרק זמן מסוים בשנת 1265. אלה שימשו בוודאי את האבירים. הלוחמים בדרגות הנמוכות יותר אכלו בכלים פשוטים. הבשר נצלה במחבתות, ובסירי הבישול ביעבעו תבשילים ונזידים. יין נמזג מקנקנים ללגינים ומהם לקערות השתייה.  פירות הוגשו על-פי עונתם, וקינוחי מקפא (סורבה) הומתקו בסוכר קנים. התערוכה משחזרת את שולחנם של האבירים מגני המצודה הצלבנית בסעודתם האחרונה בארסור.  

 

אוצרת: ד"ר עירית ציפר

מנהל החפירה: פרופ' אורן טל, אוניברסיטת תל-אביב

מ- 11 במאי עד 20 בנובמבר 2011