שכונת יעלים


תערוכה זו היא הראשונה בסדרת תערוכות צילום חברתי, השואבות השראתן מגישת הפוטו-ווייס (Photovoice) ומוצגות במוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב. ברוח גישה זו מחולקות מצלמות לאנשי קהילות שונות כדי שיתעדו את סביבות מגוריהם, יציגו את התצלומים לקהל הרחב בליווי הסברים ובכך יבטאו רגשות אישיים ורעיונות חברתיים, יקדמו דו-שיח ביניהם על עניינים פרטיים וציבוריים ויגיעו לקובעי המדיניות במטרה לחולל שינוי ולהשפיע. ואכן, התערוכה משקפת היטב שלוש יכולות בולטות בצילום: ריבוי נקודות המבט על החיים והסביבה; לכידת "הרגע המכריע", ביטוי שטבע הנרי קרטייה ברסון, מחשובי הצלמים במאה העשרים, והצגת מבחר עבודות המבטאות רעיונות ורגשות.

פעולת התיעוד המוצגת כאן ראשיתה בפרויקט  צילום של דיירי שכונת יעלים בערד, כחלק מפעילות חוג[GD1]  קש"ת ערד, שנועדה לקדם שינוי ושיפור של פני המקום בשיתוף תושביו. השכונה, שהוקמה עם ייסוד העיר בשנת 1964, מתייחדת בבתים משותפים בעלי חצרות פנימיות (פטיו) ומרחבים ציבוריים שנועדו לגינות נוי, למִתקני שעשועים לילדים, לספסלים וכו'. בחלוף השנים, התפוררו המבנים ונסדקו, הוזנחו הגינות והעזובה שלטה בכול. ערך הדירות ירד, ולמקום הגיעה אוכלוסייה מגוונת, בדרך כלל דלת אמצעים, של משפחות ובודדים, ותיקים, עולים חדשים ומבקשי מקלט מסודן ומאריתריאה. משתתפי פרויקט הצילום היו סקרנים וצמאי ידע ונעתרו בשמחה לעשות למען טיפוח שכונתם ושינוי תדמיתה.

את רוח הפרויקט היטיבה לבטא אחת המשתתפות, אביה טטנבאום[GD2] , שהלכה זה לא מכבר לעולמה, והתערוכה מוקדשת לזכרה: "זה להרגיש בסביבה של אנשים טובי לב, ידידותיים ובעלי וכוונות טובות. זה נותן כל-כך הרבה ביטחון. זו נראית לי הדרך הנכונה - לעשות פעילויות שמייצרות מודעות וחיזוקים הדדיים."

הצופים מוזמנים להתבונן בתמונות התערוכה ולהעלות שאלות בנוגע לכוחו של הצילום בכלל ושימושו ככוח מניע לפרט ולחברה: מהו כוחו של הרגע המסוים המונצח? מהו המסר הגלוי והסמוי בתצלום? מהם המרכיבים האובייקטיביים והסובייקטיביים בתצלום? מהו הדבר הגורם להזדהות ולהתרגשותו?

 

אוצר התערוכה: יורם פרץ    

עד 29 במאי 2018