מראות מממלכות אבודות


הסדרה הים-תיכונית

 

מימו יודיצ׳ה הוא מגדולי הצלמים בני זמננו. עבודתו מגלה רגישות לסוגיות חברתיות אך אינה בגדר פוטוז'ורנאליזם. לדבריו, הייתה התערוכה "מראות מממלכות אבודות - הסדרה הים-תיכונית" (במקור: Medditerraneo) כורח אינטלקטואלי מבחינתו וביטאה ״צורך בנחמה ועידוד״. אחרי שהתאכזב מהישגיה של אמנות ששמה לה למטרה לעסוק ישירות בחיי היום-יום, החל יודיצ׳ה בחיפושיו אחר ״רגשות עזים״, תוך שהוא תר אחרי השורשים הקדומים של הקיום האנושי שלו-עצמו, חוזר ומגלה את ההווה בעודו מתבונן בעבר, יוצא אל מרחבי העולם אך נותר נאמן תרבותית לעירו נאפולי.  

בשנים 1990-1995 ערך יודיצ'ה מסעות צילום במזרח התיכון, שבמהלכם מצא עדויות חיוניות לתולדות התרבויות הקרובות לנו. ואכן, מקומות רבים סייעו לכונן את אוסף הדימויים המרכיבים את "הממלכות האבודות". אתרים ארכיאולוגיים, פסלים, פסיפסים, נופים, יסודות של הטבע - כל אלה סוללים נתיב של תצלומים בעלי פורמט אחיד. הטיפול המיוחד בשחור ולבן בעבודות הללו מייתר את הצורך או הרצון לקבוע תאריך, עונה או זמן לתצלום. נראה, שכל תצלום מעניק לנו דימוי מוחלט, מנותק מן המקום והזמן, מן הדייקנות העומדת ביסוד אמנות הצילום. יודיצ'ה מתמקד במושאי צילום נבחרים ובו בזמן מדגיש את הדינמיקה של מעשה הצילום באמצעות ״הסתכלותו האיטית״, המַתּיקה את הדימוי אל מֵעבר לרגע ומאפשרת בכך היפתחות לרובדי פרשנות שונוים, כמו למשל הסמלי או המושגי.

יחסי הגומלין בין אור וצל, השפעתו של האור על החומר המעניקה חיות למראות של שמים או לשרידי אמפיתאטראות, המתח הדרמטי ומלא החיוּת בציורי קיר קדומים והבעות הפנים העל-זמניות של ראשי השיש -  כל אלה הם, במילותיו של יודיצ׳ה, "החיים הנמשכים", אודיסיאה של דימוי המעוררת ״התבוננות פנימית״.

יודיצ׳ה, הנאמן לדרישות הדימוי החזותי אך אינו שוכח את הלקח המטאפיזי, מרחיק מתצלומיו את הדמות האנושית (אך אינו שוכח  אותה) ומתמקד במקומות עצמם; ייתכן, כי כך הוא חוזר ומתמקד באדם - לא כייצוג בלבד אלא כמושא פעיל, בעל נקודת מבט התואמת את זו של הצלם.

באתרי הים התיכון אנו הולכים שבי אחרי הדימוי של ההיסטוריה עצמה, אחרי זמן שמתעלה מעל הרגע, אחרי הפעולה העצומה המתמירה את המונומנטלי בעיי חורבות, אחרי צורות עתיקות שיצרה שחיקת הסלעים, אחרי עצמתו האין-סופית של הים, שקו האופק המדומה תוחם אותו ברַכּוּת, אחרי ניתוצם הנוגע ללב של פסלים ומבנים שידעו את תהפוכות גורלם של ממלכות וסמליהן. וכך אנו שבים ומגלים כי כולנו אזרחי "הים שלנו", תושבי נתיבותיו, המגלמים תרבויות של שלוש יבשות השוכנות לחופיו, חלק מן ההתרחשויות בנות זמננו ובה בעת מקורותיו של המקום.

 

ג'יאנפרנקו מארניילו

מנהל מארט - מוזיאון טרנטו ורוברטו לאמנות מודרנית

 

אוסף קוטרוניאו – באדיבות מארט, המוזיאון לאמנות מודרנית ועכשווית של טרנטו ורוברטו, איטליה

 

התערוכה בשיתוף המכון האיטלקי לתרבות, תל-אביב בחסות שגרירות איטליה בישראל, משרד החוץ האיטלקי, המנהל הכללי לקידום תרבותי-כלכלי ולחדשנות, קרן איטליה–ישראל לתרבות  ואמנויות, התערוכה היא חלק מתכנית התרבות של משרד החוץ האיטלקי לשנת 2018: "איטליה, תרבות, הים-התיכון"

 

עד 10 ביוני 2018