62 מוזיאון ארץ ישראל

ביתן האתנוגרפיה והפולקלור


תצוגת קבע חדשה - יודאיקה מקומית

 

חפצי יודאיקה שנוצרו בארץ-ישראל בשנים 1967-1880

 

התצוגה החדשה מקיפה את תולדות יצירת היודאיקה שהתפתחה בארץ החל מסוף המאה ה-19 ועד לשנות ה-60 של המאה העשרים. בתצוגה מושם דגש על התמורות שחוללו גלי העליות לארץ והתהוות התרבות הישראלית המקומית, השפעתם של אלה על עיצובם וסמליותם של חפצי היודאיקה ותפקידם התרבותי-חברתי; השתקפות הדימויים הישראליים בזיקה לקשר המתחדש של העם עם אדמתו, בניית דימוי דמות היהודי החדש, החלוץ, הצבר והגיבור לעומת ההוויה הגלותית. כמו כן, התצוגה כוללת התייחסות לאתרים קדושים בעלי סמליות היסטורית-דתית, דוגמת הכותל המערבי ומגדל דוד, לצד מבני המוסדות הלאומיים ומבני האוניברסיטה העברית בהר הצופים כתרגום של המשמעות הסמלית לערכים חילוניים אקטואליים. מקום נכבד מוקדש גם לנושאים תנ"כיים, לשילוב דמויות אנוש כסמל לגבורה וגאווה לאומית כמו המכבים, שהוחלפו עם הקמת המדינה  בדמות החייל והחיילת.

חפצי היודאיקה העברית כוללים גם ביטוי לתפיסת מרקם הנוף כמעבר מייצוג סמלי אידיאולוגי לחוויה הנושאת אופי של הזדהות קיומית.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תצוגת קבע

 

סיור וירטואלי 360°

 

בביתן מוצגים חפצי יודאיקה הקשורים בטקסי הדת וחפצי אתנוגרפיה המתקשרים לטקסי המשפחה. החפצים שופכים אור על אורחות החיים היהודיים, ומשקפים סגנון, טכניקה ואיקונוגרפיה המאפיינים את אזורי מוצאם הגיאוגרפיים והתקופה בה נוצרו.

מחזור חגי ישראל

התצוגה נפתחת במבואה המאירה את הסמלים והמוטיבים שהשתבצו במרקם התרבות היהודית והטביעו חותמם על עיצובם ועיטורם של תשמישי קדושה ומצווה. מכלול הסמלים מכיל דגמים שצמחו מתוך ההוויה היהודית, וכאלה שנספחו אליה והתמזגו בה. הסמלים בתצוגה כוללים את דגם מנורת שבעת הקנים שנודע לה משנה חשיבות, דגם אריה, שופר, אתרוג, לולב, ומנחת קטורת. אליהם מצטרפים מוטיבים אדריכליים ובהם תיאורים סכמטיים של חזית ההיכל, צמדי עמודים, קשת, גמלון וקונכייה המסמלים את בית המקדש בירושלים. לדימויים אלה נוספו במרוצת השנים דגם לוחות הברית ודגם מגן-דוד.

ארון תצוגה מיוחד עוסק במפגש תרבויות בין היצירה היהודית, הנוצרית והמוסלמית, וכן במציאות שנוצרה עם השיבה לארץ-ישראל בימינו.

החפצים המוצגים נקבצו מקהילות ישראל בכל רחבי תבל.

ראש השנה ויום הכיפורים: בתצוגה ניתן לראות את השופרות הנפוצים ביותר, טיפוסי הטליתות השונות, עטרות לטליתות, אבזמים לחגורת החזן וכיפות החג ההדורות.

סוכות: צביונו של החג הושפע מן הישיבה בסוכה ומנטילת ארבעת המינים ובהם פרי האתרוג אשר זכה לכלים מיוחדים שנועדו להגן עליו ועוצבו במגוון צורות.

פסח: ליל הסדר הינו גולת הכותרת של שבעת ימי החג. בין כלי החג מוצגים גביעים לארבע הכוסות, גביע אליהו וקערות הסדר, שזכו לביטויים אמנותיים רבים.

שבועות: החג מאופיין על ידי שפע מנהגים, סמלים ורעיונות המודגמים בשמותיו השונים - חג הקציר, חג מתן תורה, חג הביכורים. קישוטים טיפוסיים לחג הם מגזרות הנייר ועיטורי ספר תורה.

חנוכה: התצוגה כוללת מבחר מנורות חנוכה שנפוצו בארצות אירופה ובארצות האסלאם. מנורת החנוכה מבטאת את סיפור פך השמן, ובולטים בה מוטיבים אדריכליים המיוחסים לבית המקדש בירושלים.

פורים: מגילת אסתר נכתבת על קלף ומגוללת סביב ידית, כדרך הספרים העתיקים. במגילות שנועדו לקריאה בבית, קראו האמנים דרור לדמיונם וקישטו אותן בציורים מגוונים. נרתיקי המגילה היו אף הם לענף אמנותי בפני עצמו. כן מצטיינות בעיטוריהן צלחות למשלוח מנות מחרס ומבדיל.

שבת: הדלקת הנרות בידי האשה מבשרת את כניסת השבת. בקהילות ישראל השונות, ניתן למצוא פמוטים מכסף או פליז ממזרח אירופה, מנורות שמן דמויות כוכב מגרמניה, הולנד ואיטליה, ובתי נר בעלי דפנות צבוטות ממרוקו. גביעי הקידוש ליין עשויים כסף ומעוטרים במוטיבים צמחיים, בעיקר גפן. השבת נחתמת בברכת ההבדלה המסורתית, הכורכת ברכה על היין, על הנר ועל הבשמים. לכלי הבשמים צורות רבות ומגוונות, ובהן מגדלים, פרחים, דגים ועוד.

מעגל החיים היהודיים

חפצים הקשורים לטקסים ולאירועים משפחתיים ממחזור חיי האדם, ובהם תלבושות לטקסי חתונה מעדות ישראל, תכשיטים, קמיעות להגנה ולרפואה, תיקים לתפילין וטלית לבר-המצוה.

הכתובות מצטיינות בעיטורים הטיפוסיים לארץ מוצאן (איטליה, הולנד, האימפריה העות'מאנית, איראן, אפגניסטן, הודו וארץ-ישראל) והן מעוטרות בסצינות הקשורות לטקס החתונה ובשלל מוטיבים סמליים מן העממי ועד למפואר.

בית הכנסת מטרינו ורצ'לזה, איטליה, המאה ה- 18

ארון הקודש, המכונה "היכל" בלשון יהודי איטליה, הובא ארצה והוצב באולם מיוחד אשר נבנה לצורך כך. שאר חלקי בית הכנסת ובהם הבימה, הספסלים וסורג עזרת הנשים, משקפים את סגנונות הבארוק והרוקוקו שפרחו בחבל פיימונט, ומהווים דוגמה מצוינת להשפעת הסגנון המקומי על עיצוב בית הכנסת. גולת הכותרת של ארון הקודש היא הדלתות המגולפות בדמות בית המקדש בירושלים.