584 מוזיאון ארץ ישראל

רטוב-שרוף - ערן ארליך


הביאנלה היא התערוכה המקיפה והגדולה ביותר בתחומה המתקיימת אחת לשנתיים במוזיאון. הביאנלה היא הבמה העיקרית בתחום העשייה הקרמית  וחשיבותה רבה לכל חובבי הקרמיקה והקראפט בישראל - יוצרים, אוצרים, מבקרים וכלל שוחרי התרבות החומרית, הרואים בה ציון דרך חשוב ומוקד משיכה שיוקרתו רבה.

תולדות הקרמיקה הישראלית הן נדבך חשוב בהתפתחותה של תרבות ישראלית. ליצירה המקומית בחומר מאפיינים המבדלים אותה ממסורות קרמיות אחרות, אירופיות או מזרח-תיכוניות, והיא משקפת במידה רבה את התפתחותה של תרבות ישראלית ייחודית.

העשייה הקרמית, כמו תחומי קראפט נוספים, זוכה בשנים ה אחרונות לעדנה רבה.  העושר החומרי, מגוון הטכניקות, האיכויות הטקטיליות ותהליכי היצירה מושכים קהל רב הרואה בקרמיקה אפיק לביטוי מקורי ושובה לב.

 

הביאנלה לקרמיקה שמה לה ליעד לאפשר ליוצרים הישראלים לחקור את המדיום שבו הם פועלים ולהשתמש ביכולות הביטוי החומרי  לפיתוח שפה אמנותית שתרגש, תסקרן ותעורר את הצופה. הקרמיקה, בשונה מתחומי אמנות הפלסטית האחרים, משלבת בין האמנות המודרנית, המבקשת לאתגר ניסוח רעיוני ומתן ביטוי של המצב הקיומי האנושי, ובין מיומנות וּוירטואוזיות טכנית. היוצרים בקרמיקה אינם רק בבחינת הוגים המנסחים רעיון בחומר אלא גם אמונים על ידע טכנולוגי מעמיק המעניק לעבודותיהם רמת ביצוע יוצאת דופן - בוודאי אל מול המסורת של דלות החומר השלטת במחוזות האמנות שלנו. מהיבט זה, התערוכה מציבה חלופה אמנותית ומאתגרת את הביטוי החזותי המקובל באמנות הישראלית. חשיבותה אם כן רבה לא רק כמשקפת תחום מסוים של יצירה אלא גם כמזמנת שיח תרבותי מעמיק שכה חסר במקומותינו בעת הזו.

הביאנלה תעסוק בבחינה של התרומה ההבעתית הייחודית של מרחב הקרמיקה לשדה האמנות והתרבות ותבקש לפרוש ולהציג מאינוונטר האפשרויות הבלתי נדלה של דרכי המבע הקרמי את כל שלביו של מחזור חיי החומר, מרטוב ועד שרוף ומכל דרכי עשייתו מקדמת דנא ועד לחידושים העכשוויים ביותר אשר יאפשרו להנכיח את התרומה הקרמית לעולם האמנות העכשווי.

 

החומר כמרחב מטאפורי, דרכי העבודה ומגוון החומרים הכלולים במרחב של העשייה הקרמית הם הזמנה למחקר של האפשרויות המדיומאליות המבקש להציע אפשרויות ביטוי חדשות לעולם האמנות.

לתכונות של החומר הקרמי יש ערך החורג מהשיח הפנימי של המדיום והן נושאות בחובן אפשרויות לביטוי אמנותי אותן ניתן לנסח רק באמצעותן.

הערך של תערוכה מוגדרת מדיומאלית איננו רק בבחינת הקיים אלא הצבת אתגר לחקירה מעמיקה של חומריות החומר-כמומנט בעל איכויות אנדמיות המאפשרות לנו לנסח פנים שונות של חווית הקיום אשר תחומי מבע אחרים ינסחו בהכרח באופן אחר. בדרך כלל אנו נוטים לבחון את הפרטיקולאריות של החומר הקרמי באמצעות ההיסטוריה של התחום ואנו נוטים להסביר את המופעים המוכרים של החומר כתולדת ההקשרים התרבותיים אשר באילוציהם השונים הכתיבו ביטויים מוכרים אלו. דרך קיומה של תערוכה בסדר הגודל של הביאנלה לקרמיקה מתאפשר ניסוחה של פרספקטיבה החושפת את פוטנציאל המבע של הניסיון האנושי אשר החומר הקרמי מדייק באופן הרהוט והרגיש ביותר.

 

כאשר אנו עוסקים בחומר אל לנו לתפוס אותו רק במובנו הראשוני אלא להרחיב מובן זה ולחקור את ההשלכות העמוקות של העיסוק בחומר כגון האופן בו העשייה החומרית העכשווית מרפררת אל המסורת הקרמית ועולם הארטיפקטים הקרמיים. כיצד אופני תפקוד ושימוש מסורתיים מוטענים בערכים סימבוליים בקונטקסט העכשווי, כמו-גם כיצד פרוצדורות הייצור והעשייה הקרמית מאפשרות ניסוח ייחודי של סוגיות חברתיות, פוליטיות, ערכיות ותרבותיות. מתוך כך מתנסחות סוגיות הנובעות מן המדיום עצמו, שאלות כגון מקומיות וזהות לאומית או אתנית,  שאלות מגדריות הנוגעות במיקום המוענק לעיסוק בחומר בתרבויות שונות או שאלות העוסקות בדינאמיקה של המבע בעידן של הקפיטליזם המאוחר והעולם הפוסט-הומני.

שאלות אלו מזמינות אותנו לבחון את האיכויות החומריות של הקרמיקה והאופנים בהם החומר יודע לנסח ניסוח ייחודי את הניסיון האנושי.  

 

אוצר: ערן ארליך

מ- 1 באוגוסט 2016