415 מוזיאון ארץ ישראל

ארוגים בתודעה


 טקסטיל עכשווי בישראל

 

הטקסטיל הוא יסוד מרכזי בחיי כולנו; הוא עוטף, מגן ומהדר את הגוף, ממלא את המרחב שבו אנו חיים, הוא צורה וטרום צורה, אובייקט שימושי כמו בגד, רהיט, חלל -  ובו בזמן חומר-ביניים חושני, יריעה מתמשכת המגוללת נרטיביים ומסורות חזותיות ומציעה אפשרויות אסתטיות חדשות. 

הטקסטיל מורכב מרשת של סיבים טבעיים או מלאכותיים הנוצרת במגוון של שיטות - אריגה, סריגה, תפירה, קשירה, ליבוד, דחיסה ועוד - שחלקן עתיקות כימיו של האדם וחלקן נמצאות בקדמת פריצות הדרך המדעיות של המאה ה-21.

לצד סיבי הכותנה, הצמר, הקש, הפשתן, המשי, הקנאביס, והיוטה, ישנם היום סיבי ניילון, פוליאסטר, לייקרה, מתכת, זכוכית, פלדה ופחמן. הטקסטיל מצית את דמיונם של מעצבים, אמנים ומדענים, שכן הוא  מאופיין בגמישות ובעמידות, ברכות, בחספוס, בדו ממדיות ובתלת ממדיות;

הוא משלב את הפעולה העמלנית הידנית עם זו הטכנולוגית המתועשת, כולא בתוכו את הזמן והזיכרון, את ההיסטוריה האנושית, הפרטית והקיבוצית; ומציב חיות בלתי נגמרת משום שהוא מושתת על תבניות, שכבות, דגמים ומקצבים ובו בזמן על מחיקה, התפוררות ופרימה.

התערוכה מבקשת להציג, בהיקף ראשון מסוגו, את היצירה העכשווית בטקסטיל בישראל הפורחת בשנים האחרונות, למרות התמוטטות תעשיית הטקסטיל הישראלית.

זאת בזכות לימודי הטקסטיל המתקדמים במוסדות להשכלה גבוהה בארץ, בזכות עשייה והצלחה של מעצבי טקסטיל עצמאיים הפועלים בשיתוף עם חברות ואמנים בארץ ובחו"ל, ובזכות אמנים שהטקסטיל מהווה עבורם כלי ביטוי מרכזי, פואטי ופנטסטי.

התערוכה מפגישה בין עבודותיהם של מעצבי טקסטיל, אמנים חזותיים ויוצרים רב-תחומיים אשר משקפות את מרכזיותו של הטקסטיל בחיפוש אחרי דרכים חדשות, קיצוניות וחתרניות לביטוי ולשימוש בעולם העיצוב והאמנות, ואת האופנים בהם גבולותיו נבדקים ונפרצים כל העת. התערוכה מציעה התבוננות בממדי הזמן והמרחב כפי שהם נתפסים בתוך הטקסטיל, מחשבה על ההיבטים החברתיים, הפוליטיים והתרבותיים הטמונים ונגלים בו, וחוויה של האופן בו הטקסטיל ארוג בתוך תודעתנו כחומר וכהפשטה.

 

אוצרת: אירנה גורדון

עד 8 ביוני 2014

 

הכל תרבות - טל גורדון ממליצה

(יש להעביר את הסמן לדקה 17:20)