237 מוזיאון ארץ ישראל

חיים ברגר


חיים ברגר נולד בשנת 1900 בגליציה (כיום אוקראינה). בצעירותו הצטרף לתנועת "השומר הצעיר",  ובשנת 1921 עלה ארצה במסגרת העלייה השלישית. תחילה עבד בבניין ואחר בייבוש ביצות כבארה עד שחלה במלריה. לאחר החלמתו עבד בבית-הספר החקלאי מקווה ישראל וניהל פעולות תרבות שונות וטיולים באזור לפועלים ולתלמידים.
בשנת 1928 החל ללמוד באוניברסיטה העברית היסטוריה כללית ולימודי ארץ ישראל. עם הזמן הפך לפעיל בהדרכת טיולים ושימש המדריך היחיד של אגודת המשוטטים בתל-אביב.  במסגרתה הדריך מטיילים לאזורי הארץ השונים כולל אזור הדרום (עזה, אשקלון וחבל עדולם), אזור המרכז (שכם בעת זבח השומרונים בפסח, גזר, מערות בית גוברין ומערת התאומים), צפון הארץ (הגליל, הגולן והחרמון) ואף הרחיק מעבר לגבולות הארץ לעבר הירדן (ארץ מואב והר נבו, רבת עמון וגרש), סוריה (דמשק, החורן, הר הדרוזים) ותדמור (פלמירה) בגבול עירק.
במקביל עסק במחקר ובכתיבה של תולדות הארץ ופרסם בעיתון "דבר" מאמרים ורשימות מסע על מפגשיו עם תושבים ומטיילים. הוא נהג להתארח בכפרים השונים ושאב מידע על אורח החיים והפולקלור של המתיישבים הן הערבים והן היהודים – חומר עשיר אשר שימש אותו לכתיבת ספרו "אדם ואדמה בחורן ובחרמון", שהוקדש לחבלי הארץ הצפוניים ויצא לאור בשנת 1980. במשך השנים שמר על קשר הדוק עם ידידיו הקרובים, חוקרי ארץ ישראל בני תקופתו, יוסף ברסלבי, זאב וילנאי, דוד בנבנישתי ועזריאל ברושי. בשנת 1934 התחתן עם דבורה לבית בן אריה ילידת ליטא והתיישב בתל-אביב שם נולדו בניו עוזי וגלעד.
ברגר עסק בצילום במשך שנים רבות והנציח במצלמתו מקומות ונופים בארץ-ישראל וסביבותיה.
תצלומיו מעידים על חופש יצירתי וניכר בהם השילוב בין צילום תיעודי לבין רגישות אמנותית.
ליד הצילומים נהג לרשום את שמות המקומות בעברית מנוקדת ובערבית. חיים ברגר נפטר בשנת 1983, טרם שהשלים את ספרו השני, שעסק בעקבותיה של רוסיה הצארית במזרח התיכון
במאות ה-18–19.

 
מ- 4 בנובמבר 2008 עד 31 בינואר 2009
 

 

 

 

.