115 מוזיאון ארץ ישראל

אתא


סיפור על מפעל, אופנה וחלום 

  

סיפורו של מפעל א.ת.א משקף את התמורות שחלו בחברה הישראלית משנות ה-30 ועד אמצע שנות ה-80 של המאה הקודמת. ב-50 שנים אלה חל מהפך בתפיסת העבודה, התעסוקה והאחריות החברתית במשק ובחברה הישראליים: מחברה המבוססת על תפיסת עולם ששאבה את מקורותיה ואת השראתה מתרבות ומיחסי עבודה סוציאליסטיים, ושראתה במעסיק הפרטי והממשלתי את האחראי להעסקתו, רווחתו וחינוכו של העובד, הפכה ישראל למדינה שהוטמע בה המודל הקפיטליסטי מבית מדרשם של הכלכלן האמריקאי מילטון פרידמן ותלמידיו מאוניברסיטת שיקגו שחרתו על דגלם הפרטה, שחרור המשק מפיקוח ממשלתי וקיצוצים גדולים בתקציבי הרווחה.

    

תולדות מפעל א.ת.א שהוקם בכפר עטה בשנת 1934 בידי משפחת מולר, שהייתה משפחת תעשיינים יהודית מצ'כוסלובקיה, מתוך תפיסה ששילבה פרגמטיות כלכלית, ציונות ליברלית ונאורות חברתית, מהוות מעין נייר לקמוס עליו ניתן לראות בברור את התמורות הכלכליות, הפוליטיות והחברתיות שחלו בחברה הישראלית ואת תוצאותיהן בתקופת זמן קצרה ומובחנת.

 

עוד בטרם חלו שינויים קיצוניים במבנה הכלכלי והפוליטי בישראל, המחישה ההתרחשות במפעל א.ת.א את משולש הכוחות במשק הישראלי כשבקודקוד אחד מצויים התעשיינים, בשני - האיגודים המקצועיים, ובשלישי - הממשלה. סיפורו של מפעל א.ת.א הוא גם סיפור המתח המובנה בין קודקודים אלה והניסיונות, לפעמים הרואיים ודרמטיים, לאזן ביניהם. פרט לסיפור החברתי-כלכלי, מספר סיפור המפעל ותוצרתו - אריגים, בגדים וטקסטיל ביתי, את סיפור מראה פני החברה הישראלית על חלוקתה המגזרית. ישראל העובדת והלוחמת לבשה את תוצרת א.ת.א, וכך גם תנועות הנוער, בעוד ישראל העירונית והבורגנית העדיפה לבוש יותר מסוגנן ואופנתי יותר.

  

ניתן לומר שא.ת.א העמידה שלושה סמלים שנחרתו בזיכרון התרבותי הישראלי: גאווה פועלית, מאבק עובדים על מקום עבודתם ובגדי עבודה. התערוכה מבקשת להעמיד זיכרונות אלה בהקשר היסטורי רחב, לראות כיצד הם כרוכים זה בזה, ולשחזר תקופה שלא תחזור בהיסטוריה של מדינת ישראל. 

 

אוצרים: מוניקה לביא, ערן ליטוין

עד- 31 במרץ 2012